פייסוש הודיעה לאחרונה שהיא שוקלת לצמצם את החשיפה של קבוצות מתנגדי חיסונים ברשת החברתית, על רקע ההתפרצות המחודשת של החצבת ותרומה אפשרית של הקהילות האלה למגמה השלילית.

על הרקע הזה מעניין לראות את Behind The Curve בנטפליקס, על תופעת מאמיני כדור הארץ השטוח. איך יכול להיות שאנשים מאמינים בעניין שכל כך קל להפריך אותו והאמת נמצאת אי שם והם פשוט ״לא מאמינים בה״? האם זה מה שדיוויד ראנד מ-MIT מכנה "עצלות מנטאלית" שתורמות לה הרשתות החברתיות עם דחיפת עדכונים שערורתיים במתכוון עבור קליקים ואנג'ייגמנט?

הגישה ההומנסטית של Behind The Curve מחזקת כיוון מחשבה אחר: מאמיני כדור הארץ השטוח, שוללי האבולוציה, מתנגדי חיסונים ואחרים הן קהילות שנוצרו סביב מספרי סיפורים מוכשרים. הם מפיקים חומרי הסברה פסידו מדעיים. יש להם מרצ'נדייז, כנסים, הווי, אהבות ושנאות.

לא כולם טיפשים, פשוט תועים ולא מיודעים. ללעוג לאנשים האלה, לזלזל בהם, זו בטח לא דרך להילחם בפייק מציאות שלהם. כאשר אנשים דוחים הר של הוכחות מדעיות לטובת "עובדות אלטרנטיביות" המשמעות היא שדעה אישית הופכת היום לשוות ערך למומחיות. הנרקסיזם הזה, יחד עם כלי הפרסום החברתיים, מאפשרים למומחים מטעם עצמם לצמוח ולטפח מאמינים.

האמת המדעית לא תדברר את עצמה וספק אם צנזורה תועיל. גם המומחים חייבים ללמוד להיות מספרי סיפורים טובים יותר כדי לתפוש את מודעות הקהל. לואי ברנדייס אמר פעם: הפתרון לניצול לרעה של חופש הביטוי הוא לא השתקה אלא שיותר אנשים טובים ישמיעו את קולם